מערכות החינוך בכל רחבי העולם נמצאות כיום בפני אחת המהפכות הגדולות ביותר שידעו בתולדותיהן. המהלך שהחל בשנות התשעים, הכנסת מחשבים לכיתות, מגיע כעת לנקודה בה החלום לשים מסך מחובר לאינטרנט בפני כל ילד הופך למציאות בזכות מחשבי הטאבלט.
מהו הפוטנציאל של הכלי החדש הזה במערכת החינוך?
ישנן מספר גישות חינוכיות פדגוגיות לאפשרות של מהפכה טכנולוגית, הנה כמה מהן:
מהו הפוטנציאל של הכלי החדש הזה במערכת החינוך?
ישנן מספר גישות חינוכיות פדגוגיות לאפשרות של מהפכה טכנולוגית, הנה כמה מהן:
ד"ר רבקה ודמני, המתמחה
בלמידה בסביבות טכנולוגיות במכללת סמינר הקיבוצים, מסבירה כי הכנסת הטכנולוגיות
הניידות החדישות תחולל מהפך בהפצת הידע בכיתה. "המכשירים הללו ישנו את עולם
התלמידים בכך שיאפשרו ללמוד בכל מקום ובכל זמן - בלי להיות כבול למקום מסוים, ספר
מסוים או איש מסוים"
לדבריה, "בטאבלט אפשר לאחסן
את כל הידע שהמורה רוצה וכל ידע אחר שקיים בעולם. מלבד המורה תהיה גם לתלמיד שליטה
- הסקרנות שלו, המוטיבציה שלו והאישיות של אותו לומד ישפיעו על דרך הלמידה שלו. יש
הרבה יותר גמישות ופתיחות באשר לידע, הפצתו והשגתו, בוודאי יותר מאשר ללמוד רק בין
ארבע הקירות של כיתת בית הספר ולהיות תלויים בידע אותו מעביר המורה בצורה
דידקטית".
גישה נוספת נגד הטאבלטים היא
התנגדות לדיגיטציה מלאה שתשכיח מהילדים מיומניות בסיסיות של כתיבה, חישוב וזיכרון.
"ככל שאנו מתקדמים לתוך העתיד, לטכנולוגיה משוכללת יותר, אנחנו משאירים מאחור
מיומניות בסיסיות שחשוב שננחיל לילדינו", מסביר במחקרו ד"ר דיוויד ווטסון, מרצה
לחינוך ומייסד ארגון ייעוץ חינוכי בארצות הברית, "זה נכון שהעולם מתפתח ובהתאם לו
גם המיומניות הנדרשות, אבל לפי דעתי יש מיומניות שיש להנחיל גם בעתיד ואנו בסכנה של
השלכות פדגוגיות קשות אם ילדינו ידעו רק להקליד או לגעת במסך ולא לכתוב או לחשב".
הוא מוסיף: "האמת העצובה היא שתלמידים יכולים ללמוד גרוע באותה מידה בכיתה מלאה
במחשבים, לוחות אלקטרוניים וטכנולוגיה כזאת או אחרת, ובכיתה עם שולחנות מעץ ולוח
וגיר".
משתי גישות אלו אני נוטה להסכים יותר עם הגישה הראשונה אך עם כמה השגות. אני בטוחה שלא ניתן להימנע מהכנסת טכנולוגיה לבתי הספר אך אנחנו כאנשי חינוך יכולים להיות אחראים על התיזמון והמינון של השימוש בטכנולוגיה זו. בכיתות הבסיס א'-ב' המינון צריך להיות מינימאלי כדי שהתלמידים ירכשו את מיומנויות הכתיבה והקריאה , הטכנולוגיה יכולה להיות להם לעזר. בכיתות גבוהות יותר השימוש בטכנולוגיה יהיה חלק בלתי נפרד בלמידה.
משתי גישות אלו אני נוטה להסכים יותר עם הגישה הראשונה אך עם כמה השגות. אני בטוחה שלא ניתן להימנע מהכנסת טכנולוגיה לבתי הספר אך אנחנו כאנשי חינוך יכולים להיות אחראים על התיזמון והמינון של השימוש בטכנולוגיה זו. בכיתות הבסיס א'-ב' המינון צריך להיות מינימאלי כדי שהתלמידים ירכשו את מיומנויות הכתיבה והקריאה , הטכנולוגיה יכולה להיות להם לעזר. בכיתות גבוהות יותר השימוש בטכנולוגיה יהיה חלק בלתי נפרד בלמידה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה