נא לקרוא הודעות!

בשנה"ל אשתקד נכנסה לבית-ספרנו מנהלת חדשה, היא ביקשה כדרך עבודתה להעביר אלינו הודעות דרך ה-"OUTLOOK" הבית-סיפרי, שלא היה שמיש במיוחד עד לכניסתה לתפקיד. ואם במקרה לא שמנו לב ב-"OUTLOOK"  אז נשלח עותק ל-"וואלה" ול-"ג'ימייל". מאוד חשוב לה שניכנס ונתעדכן דבר שאני מסכימה איתו, אני בעד העברת אינפורמציה, העברת הודעות דרך המייל אך כל אחד יעשה את שיקוליו,מתי ל"פתוח" מיילים, באילו שעות ובאיזה ימים.
נשאלת השאלה לגבי אישור מסירה/קריאת מייל, האם צריך לחייב אנשים ל"אשר" מיילים?
 יש שני סוגי אישורים, הראשון-מסירה, מאשר את המסירה של הודעת הדואר האלקטרוני לתיבת הדואר של הנמען, אך הוא אינו מציין שהנמען ראה או קרא אותה, והשני-אישור קריאה מאשר את פתיחת ההודעה.
יש הטוענים ואני איתם שהשימוש באישור קריאה אינו יעיל ועלול אפילו להציק. אף-אחד לא אוהב שבולשים אחריו ובודקים מה הוא קרא ומתי. נכון שהיו פעמים שנכנסתי ל-"OUTLOOK" ופתחתי את הדואר בלי לקרוא כי מאוד מביך להגיע לעבודה ולקבל נזיפה על אי קריאת מייל, דבר שתמוהה בעיניי מפני שהתכתובת מתנהלת אחרי שעות העבודה. אני חושבת שזו חדירה לפרטיותו של העובד. את הרשומה הזו אני כותבת בעקבות כתבה שקראתי על פייסבוק שהחליטה להראות מי קרא הודעות.
מעניין יהיה לראות סקרים לאחר תקופה של חודשיים/שלושה איך היישום יתנהל, יצליח או ייכשל.

עיצוב מבנה בית הספר

עד לרגע זה מאוד אהבתי את מבנה בית הספר שבו אני מלמדת, אך כשראיתי מבנים במדינות אחרות (פינלנד) וגם קצת בארץ מאוד התלהבתי. בית הספר שאני עובדת בו מואר, פתוח, בעל מרחבים אבל לא מעוצב בצורה חדשנית. בפינלנד כנראה יודעים מה טוב לתלמידים. אחרי המהפכה בחינוך בעשור האחרון הם מתחילים שם במהפכה חדשה של עיצוב סביבות למידה, אסתטיים, בעלי מרחבי למידה נעימים יותר עם מרחבי עיון שקטים ונוחים למורים ולא מרחבים קודרים וסטנדרטיים של פעם.
גם בארץ עיצוב בתי הספר התחיל לתפוס תאוצה, אדריכלים מתחילים להגיע למשרד החינוך ולהציע את שירותיהם במתן סיוע בעיצוב, וראיתי עיצובים מדהימים שלא "נופלים" מעיצובים בעולם.
כהורים אני זוכרת שהיה לנו מאוד חשוב המראה החיצוני של בית הספר שבו רשמנו את ילדינו. כשחיפשנו בתי-ספר נתקלנו בבתי ספר מאוד לא מזמינים מבחינה עיצובית,  הזכירו לנו בתי-סוהר, למרות שנמצאים שם מורים טובים הייתה חשובה לנו קודם סביבת הלימודים.
אני חושבת שמבנה בית הספר צריך לשמש לתלמידים מקום שיהיה נעים לשהות בו, נעים בהפסקות,בעל צבעים נעימים, מבנה שייתן לתלמידים חשק ורצון להגיע אליו וללמוד בהנאה. ויכול להיות שכל הטוב הזה יביא גם הישגים.
כנראה שמילים לא יכולות להמחיש את מה שאני ראיתי לכן אני אצרף תמונות של בתי-ספר בעולם .

בית-הספר "השקוף" ע"ש יצחק שמיר בחולון, ( צילום: משה כהן )

בית הספר ''השקוף'' ע''ש יצחק שמיר בחולון, חלק מקומפלקס שעדיין נבנה (צילום: משה כהן )

צילום: משה כהן

בית-ספר תיכון פיצורי  במלברון, אוסטרליה, תוכנן ועוצב ע"י משרד מק'ברייד צ'רלס-ראיין

בית-ספר בפינלנד

פריז,צרפת צילום: Eugeni Pons, oliver nicollas, Delphine George

גן ילדים,אוסטריה (צילום: angelo kaunat)

ספרד ( צילום: pepe pascual feunts )

                             ויש גם כאלה...

בית-ספר אינשטיין, חיפה צילום ארכיון: מקס ילינסון

עיצוב אתרים

http://www.newsgeek.co.il/how-the-largest-internet-companies-use-html5/

בקורס " שפות וכלים לעיצוב סביבות למידה מתוקשבות " עם ד"ר יאיר צדוק אנחנו לומדים פיתוח אתרי אינטרנט, מבנה עמוד HTML5 - הגדרת המושג על-פי ויקיפדיה - "בשנת 2004 החליטו מספר כותבי דפדפנים (מוזילה, אופרה ואפל, מפתחת הדפדפן Safari) להקים קבוצת עבודה, בשם WHATWG, שתתאם את פיתוח התקן לכיוונים אשר נדרשים להם. קבוצת העבודה החלה לעבוד על הרחבות לתקן HTML שנודעו בשם הכללי HTML5. בהמשך הצטרפו לקבוצה נציגות מכותבות דפדפנים מובילים אחרים (כגון גוגל ומיקרוסופט). התקן צפוי להגיע לשלב סופי ("המלצת W3C") בשנת 2014. הגישה המנחה תקן זה היא תאימות והגדרה סמנטית של יחידות קוד לתפקידים שונים. לדוגמא - שימוש בתג DIV על מנת לתחום אלמנטים של קוד הורחב לתגים יעודיים שנועדו לעיצוב כותרת עליונה, תחתונה, מאמר, ציטוט ועוד. בנוסף, נוספו תגיות המייצגות וידאו, אודיו, תפריטים וכדומה - לטובת שיפור התאימות של הקוד לדפדפנים שונים והקלה על יכולת הדפדפן להבין את התוכן אותו הוא נדרש להציג. שינוי מהותי בין HTML5 לגירסתו הקודמת, הוא תוספת תגים המתייחסים לתוכן המידע שבדף הרשת, כגון הגדרת רגשות. HTML 4 הכיל אך ורק מידע הנוגע לאופי תצוגת דף האינטרנט ולא לתוכנו" - (ויקיפדיה,2012). 
הלימודים במכללה הם כמו החיים לפני והחיים אחרי. לפני לא הייתי מודעת למה שמסתתר מאחורי כל דף באינטרנט, לא הייתי מודעת לשפה שנקראת html5  ו- css, מי בכלל חשב על הדברים האלה. בשיעור הראשון והשני הכל נראה מסובך וקשה להבנה, אבל למזלי לא צריך לזכור בע"פ את כל הפקודות וכשמבינים את הרעיון של "סידור" הדף, זה פשוט משחק מדהים. היום כשאני מסתכלת על דף באינטרנט אני יכולה להבין מה עומד מאחוריו.
ישבתי לי ערב אחד כמו כל ערב על-מנת להתעדכן ( משהו שלא הייתי עושה לפני שהתחלתי את לימודיי ) תוך כדי שיטוטיי באינטרנט, פעם הייתי "משוטטת" ברחובות עם חברים והיום אני "משוטטת" לבד בצורה וירטואלית, הקלדתי את המילים עיצוב אתרים כי בעצם אנחנו לומדים לעצב דף. קיבלתי אינספור תוצאות חיפוש. מדובר בעצם במעצבים שלומדים את שפת ה- html5 ומתפתחים לעומק בתחום עיצוב אתרים. נדרש ידע טכני במגוון רחב של תוכנות כמו פוטושופ, אילוסטרייטור, דרימוויבר. 

בית-ספר לחיפוש

http://news.walla.co.il/?w=/4/2545209
לא פעם אני מוצאת את עצמי יושבת הרבה זמן על-מנת לחפש ברשת האינטרנט חומר לימודי או סתם מתעניינת בנושא כלשהו. והנה בשיטוטיי הארוכים באינטרנט על-מנת למצוא חומר מסויים, מסמך תיקשוב של מדינת אוסטרליה, נתקלתי בכותרת "גוגל פותחת בית-ספר לחיפוש" ונעצרתי, שאלתי את עצמי מדוע במסגרת לימודיי לתואר שני בתחום התקשוב לא למדנו שיעור בנושא חיפוש מושכל או מתקדם באינטרנט.
"בית-ספר לחיפוש" זוהי תוכנית לימודים שמטרתה לעזור לחפש מידע בצורה טובה ויעילה יותר באמצעות מנוע החיפוש שלה. התוכנית תכלול שישה שיעורים של 50 דקות, יחד עם פעילויות אינטראקטיביות ואלמנט חברתי.
אני חושבת שלימוד החיפוש ב-"גוגל" (או בכל "מנוע" חיפוש) יחסוך לי הרבה זמן ואפילו הנאה במקום ייאוש. האינטרנט מציע ים של מידע שימושי אבל רק למי שיודע כיצד לחפש. יש לי חברה שהתברכה בחיפוש יעיל באינטרנט, היא נותנת לי טיפים כמו: שימוש נכון במילות מפתח, אבל איך? אני שואלת אותה בוחרים מילות מפתח, האם באמת יש צורך ללכת לקורס ללימוד חיפוש ברשת? או שהזמן יעשה את שלו ועם עוד הרבה סבלנות וזמן אני אצליח או בכל זאת ירשם לקורס....